גישור משפחתי לעומק, למה זה עובד, איך זה עובד, ולמי זה לא מתאים

בשנים האחרונות התרגלתי לשמוע בפגישות הייעוץ את אותה אמירה מצד הלקוחות: ׳אני לא רוצה להגיע לבית משפט׳. ההצהרה הזו נאמרת בכל גוון אפשרי, בייאוש, בנחרצות, בעייפות, או בתקווה. האמירה הזו היא הסיבה שאני, כעורכת דין, בחרתי גם להיות מגשרת מוסמכת. כי לעיתים קרובות, הדרך הקצרה ביותר אל פתרון אמיתי, אינה עוברת בבית המשפט.

מה זה גישור, לאמיתו של דבר?

הגישור הוא תהליך רצוני שבו צד שלישי ניטרלי, המגשרת או המגשר, מסייע לצדדים בסכסוך להגיע להסכמות בעצמם. בניגוד לשופט, המגשרת אינה פוסקת. היא לא קובעת מי צודק ומי טועה. היא מנהלת את השיחה, מבהירה את העמדות, חושפת אינטרסים שמסתתרים מאחורי הדרישות, ובסופו של דבר מאפשרת לצדדים לעצב את ההסכם שלהם. בגישור משפחתי, ההסכם הזה כולל בדרך כלל את כל הסוגיות הנלוות: רכוש, מזונות, החזקת ילדים וזמני שהות, וכל פרט נוסף שרלוונטי לאותה משפחה.

למה זה עובד?

הסיבה המרכזית שגישור עובד היא פשוטה: כשאתם אלה שמעצבים את ההסכם, אתם אלה שמכבדים אותו. הסכם שהוטל על ידי שופט מרגיש לעיתים קרובות כגזרה חיצונית. הסכם שנוצר בגישור הוא שלכם, וכשהוא נוצר על ידיכם, אתם נושאים באחריות לקיומו. ניסיון השדה מראה שהסכמי גישור מופרים פחות מפסקי דין שהוטלו מבחוץ, וההסבר נעוץ באותו עיקרון, מי שעיצב את ההסכם בעצמו, נושא בו.

סיבה שנייה היא הזמן. הליך גישור אורך בדרך כלל 3-6 פגישות בלבד, לאורך מספר חודשים. הליך משפטי, לעומת זאת, עלול להימשך שנה וחצי או יותר, עם כל המשתמע מכך לעלויות, לילדים, וליכולת לחזור לחיי שגרה. סיבה שלישית, ולא פחות חשובה: עלויות. הליך גישור עולה לרוב חלק קטן ממה שעולה הליך משפטי מקביל.

מה קורה בחדר הגישור?

הפגישה הראשונה מוקדשת בעיקר להבנה, מי הצדדים, מה רוצים להשיג, ומה הכללים שינחו אותנו לאורך הדרך. אני נוהגת להזמין את הצדדים לחתום על ׳כתב הסכמה לגישור׳, מסמך שמבהיר שכל מה שנאמר בחדר הוא חסוי, שלא ניתן יהיה לזמן את המגשרת לעדות בעתיד, ושהצדדים יכולים לפרוש מהגישור בכל שלב. הכללים הללו יוצרים מרחב בטוח, שבלעדיו הצדדים לעיתים קרובות לא היו מעזים לדבר בכנות.

בפגישות שלאחר מכן, אנחנו צוללים פנימה, סוגיה אחר סוגיה. אנחנו מפרקים את הדברים לרכיביהם. למשל, ׳חלוקת הרכוש׳ אינה ׳נושא אחד׳; היא תריסר נושאים, הדירה, החיסכון, קופות הגמל, הרכב, הביטוחים, וכך הלאה. כשבוחנים כל רכיב בנפרד, מתברר שאפשר להגיע להסכמה בכל אחד מהם, גם אם בהתחלה נראה היה שאי אפשר להסכים על כלום.

התפקיד של עורכי הדין בגישור

שאלה שעולה תכופות: האם בני זוג שמגיעים לגישור צריכים גם עורכי דין משלהם? התשובה שלי כמעט תמיד היא כן. עורך הדין של כל אחד מהצדדים מלווה אותו בשלב המקדים, בודק את טיוטות ההסכם, ועוזר להבין את ההשלכות המשפטיות והכלכליות של כל סעיף. המגשרת אינה ׳עורכת הדין של אף אחד׳, היא ניטרלית במהותה. עורך הדין של הצד הוא שמייצג אותו אישית. השילוב הזה, מגשרת ניטרלית ועורכי דין מלווים, מניב את התוצאה הטובה ביותר ברוב המקרים.

למי הגישור לא מתאים?

חשוב להיות כנים: לא כל זוג מתאים לגישור. כאשר יש חוסר שוויון קיצוני בין הצדדים, בכוח, במידע, או במשאבים, הגישור עלול להוביל להסכם לא הוגן. כאשר יש אלימות במשפחה, גם אם רגעית, החדר המשותף עלול להיות מסוכן. כאשר אחד הצדדים מסתיר נכסים או מסרב לחשוף את התמונה הכלכלית המלאה, אין למגשרת סמכויות לדרוש גילוי מסמכים או לחשוף את האמת. במצב כזה, בקשה לצו גילוי מסמכים בבית המשפט היא הכלי המתאים.

אני מקפידה, בכל פעם שלקוח פונה לגישור, לבחון מראש שזה אכן המקום הנכון. ולעיתים אני אומרת ללקוח, בכנות, שלמרות שזה לא מה שהוא רוצה לשמוע, התיק שלו לא מתאים לגישור, ועליו לפנות ישירות לבית המשפט.

ההסכם, וההלאה

כשמגיעים להסכמה בגישור, ההסכם נחתם בנוכחות שני עורכי הדין ומובא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. עם אישורו, מקבל ההסכם תוקף של פסק דין מלא, ניתן לאכיפה כמו כל פסק דין אחר. הצדדים יוצאים מהתהליך עם הסכם שעיצבו בעצמם, עם הבנה עמוקה של ההסדרים שאליהם הגיעו, ועם תחושת סגירה שהליך משפטי מעניק לעיתים רחוקות בלבד.

הגישור הוא לא ׳מסלול מדרגה שנייה׳ להליך המשפטי. הוא לעיתים קרובות הדרך הנכונה ביותר, מקצועית, אנושית וכלכלית, שלא רק חוסכת בזמן ובכסף, אלא משאירה אתכם עם משהו שאף שופט אינו יכול להעניק: בעלות על הסיפור שלכם.

אם אתם שוקלים גישור או רוצים להבין האם הוא מתאים לסיפור שלכם, אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית, ללא התחייבות, שבה נבחן יחד את האפשרויות.