הליך הגירושין בישראל, המדריך המלא משלב הפגישה הראשונה ועד פסק הדין

המילה ׳גירושין׳ נשמעת לעיתים כמעין מעבר טכני בין שני מצבים, נשואים, ואחר כך לא. בפועל, מי שעבר את הדרך הזו יודע שמדובר בתהליך עמוק, רב-שלבי, ולעיתים קרובות גם מטלטל מבחינה רגשית, כלכלית ומשפחתית. כעורכת דין המלווה משפחות בהליכי גירושין כבר למעלה מ-25 שנים, אני יכולה לומר בוודאות שני דברים: הליך נכון מתחיל זמן רב לפני הגשת התביעה הראשונה, ומסתיים זמן רב אחרי פסק הדין.

שלב ראשון, הפגישה הראשונה במשרד

כשבני זוג, או צד אחד, מגיעים לראשונה למשרד, הפגישה אינה נפתחת בדיון משפטי. היא נפתחת בהקשבה. אני מבקשת לשמוע את הסיפור, איך הגעתם לכאן, מה היה הגורם המזרז להחלטה, מי במשפחה כבר יודע, מהו מצב הילדים, ומה היו ניסיונות הפיוס שנעשו עד כה. רק לאחר שמיעת הסיפור במלואו, ניתן להבין באילו כלים משפטיים נשתמש. גירושין בהסכמה דורשים גישה אחרת לגמרי מגירושין בסכסוך, ולכל אחד מהמסלולים יש מורכבויות משלו.

בפגישה הראשונה אני נוהגת לפרוס את התמונה כולה: מה הסמכות השיפוטית הרלוונטית, מהם השלבים הצפויים, מהן הזכויות והחובות של כל צד, ומהו לוח הזמנים הצפוי. חשוב לי שהלקוח יצא מהפגישה הראשונה עם תחושת ביטחון ועם מפת דרכים ברורה, גם אם הדרך עוד ארוכה.

שלב שני, איזה בית משפט מוסמך?

בישראל קיימת תופעה ייחודית של ׳סמכות מקבילה׳: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה יכולים שניהם לדון בעניינים הנכרכים לגירושין, מזונות, חלוקת רכוש, והחזקת ילדים וזמני שהות (לשעבר משמורת), אך רק בית הדין הרבני יכול ׳לסדר גט׳ בין יהודים. מי שמגיש קודם את התביעה, ׳קונה׳ את הסמכות באותו עניין במסגרת מה שמכונה ׳מירוץ הסמכויות׳. הבחירה היכן להגיש אינה רק שאלה טקטית, היא בחירה ערכית ודיני-מהותית, ולעיתים גם תיאולוגית. עמדה משפטית טובה תביא בחשבון את האופי של השופט הצפוי, את התקדים הפסיקתי באותו בית משפט, ואת הציפיות המציאותיות מהפסיקה.

שלב שלישי, תביעה, או הסכם?

במשך השנים אני שואלת את הזוגות שלי שאלה אחת מרכזית בפגישה הראשונה: האם הצד השני יודע שאתם רוצים להתגרש? התשובה לשאלה הזו מכתיבה את כל המשך הדרך. אם שני הצדדים בשלים והגיעו למסקנה שזו הדרך, ייתכן ששיחה אחת או שתיים, ולפעמים גישור, יספיקו כדי לנסח הסכם שיכלול את כל הנושאים, חלוקת רכוש, החזקת ילדים וזמני שהות, מזונות ילדים, מזונות אישה (אם רלוונטי), שאלת הכתובה, וכל ההסדרים הנלווים.

הסכם גירושין מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ומקבל תוקף של פסק דין. הוא מצמצם באופן ניכר את העלויות, את הזמן ואת הנזק הרגשי. הוא לא תמיד אפשרי, אבל כל פעם שהוא מתממש, זו תוצאה ראויה לשמה.

שלב רביעי, בית המשפט: כשאין הסכמה

כאשר אין הסכמה, נפתחים תיקים נפרדים בכל אחד מהעניינים: תיק מזונות, תיק רכוש, תיק החזקת ילדים וזמני שהות, ולעיתים גם תיק לפירוק שיתוף בנכסים ספציפיים. לפי הכלל 'שופט אחד למשפחה אחת' הנהוג בבית המשפט לענייני משפחה, אותו שופט מלווה את כל ענייני המשפחה לאורך כל ההליכים, ומכיר את התמונה המלאה. תפקידה של עורכת הדין הוא לבנות אסטרטגיה אחת המקיפה את כל הסיפור, ולהציג בפני אותו שופט עמדה עקבית בכל הזירות, ולא לטפל בכל תיק כיחידה מבודדת.

התהליך כולל בדרך כלל הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, גילוי מסמכים, חוות דעת מומחים (אקטואר, פסיכולוג, רואה חשבון), עדויות, סיכומים, ולבסוף פסק דין. בנוסף, בכל תיק בדיני משפחה נקבעות פגישות מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע של בית המשפט, פגישות חובה שמטרתן לבחון אם ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה לפני התדיינות מלאה. רוב התיקים, גם אם נפתחו בעימות, מסתיימים בהסכמה, לעיתים על מדרגות בית המשפט.

מזונות ילדים, אחרי המהפכה של בע״מ 919/15

פסיקת בית המשפט העליון בבע״מ 919/15 (2017) שינתה את ההלכה בכל מה שקשור למזונות ילדים בגילאי 6-15. במקום הכלל הישן שלפיו האב נושא לבדו בכל ׳הצרכים ההכרחיים׳ של הילדים, הכלל החדש קובע שכאשר יש זמני שהות דומים, הנטל מתחלק שוויונית בין ההורים, בהתאם להכנסותיהם היחסיות. זה לא רק שינוי מספרי, זו תפיסה חדשה של הורות שוויונית. לפסק הדין בבע״מ 919/15 ולפסיקה בעקבותיו, השלכה גם על מזונות ילדים מתחת לגיל 6, תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות ובנטל הכלכלי שבו נושא האב בעת שהיית הילדים עמו. בכל תיק שאני מטפלת בו, אני בוחנת לעומק את ההשלכות של ההלכה הזו על הנתונים הספציפיים של אותה משפחה.

חלוקת רכוש, מעבר ל׳חצי-חצי׳

רבים סבורים שחלוקת הרכוש בגירושין היא ׳חצי-חצי׳, וברוב המקרים, אכן כך. אבל מתחת לפני השטח מצויות סוגיות עדינות: מה דין נכס שהובא מנישואין קודמים? מה דין ירושה שהתקבלה במהלך הנישואין? מה לגבי קופות גמל, פיצויי פיטורים, ביטוחי מנהלים? מה דין מוניטין מקצועי שנצבר בידי אחד הצדדים? מה לגבי חברות פרטיות שאחד מבני הזוג בעל מניות בהן? כל אחת מהשאלות הללו דורשת בחינה אקטוארית מדויקת, ואין לסגור על מספר בלי לראות את כל התמונה.

הגישור, דרך שלישית

כעורכת דין שהיא גם מגשרת מוסמכת, אני מאמינה שגישור הוא לעיתים קרובות הדרך הטובה ביותר, בעיקר במשפחות עם ילדים. הגישור מאפשר לבני הזוג לעצב את ההסכם בעצמם, מתוך הבנה מלאה של הצרכים, ולא לקבל פסק דין שהוטל עליהם מבחוץ. הסכם שנוצר בגישור מובא לאישור בית משפט, ומקבל את אותו תוקף של פסק דין. אם אתם שוקלים גישור, נשמח להסביר בפגישה ראשונה האם הוא מתאים לכם.

אחרי פסק הדין, היום שאחרי

פסק הדין הוא סוף הליך משפטי, אבל הוא לא סוף הסיפור. ישנם נושאים שצריך לסגור, רישומים בטאבו, סגירת חשבונות משותפים, מיסוי, ולעיתים גם תוצאות אישיות ארוכות-טווח: מערכת יחסים חדשה עם הילדים, התמודדות עם בני זוג חדשים של ההורה האחר, או בקשות לשינוי הסדרים בעתיד. עורך דין טוב יילווה את הלקוח גם אחרי פסק הדין, לא רק עד אליו.

גירושין אינם כישלון, הם שינוי מסלול. תפקידה של עורכת הדין הוא לוודא שהשינוי הזה ייעשה בכבוד, בצדק ובאופן שמותיר את כל הצדדים, וקודם כל את הילדים, מסוגלים להמשיך חיים מלאים.

לקריאה נוספת על הליך הגירושין וייצוג משפטי בתל אביב, ראו את דף השירותים המורחב: עורך דין גירושין בתל אביב.

אם אתם עומדים בפני הליך גירושין, או אפילו רק שוקלים אותו, אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית. נסביר, נקשיב, ונבנה יחד את הדרך שמתאימה לכם.